ג.1. עקרונות

א. שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) – עקרונות:
עקרונות הפעולה נובעים ממתן המענה לארבעת המשתנים שהוצגו ולהלן הפירוט שממנו ינבעו עקרונות הפעולה:

1. מענה יישומי למשתנה המבני הפנים בית ספרי המסביר אי הצלחה לימודית החופפת סטאטוס שיוכי.
   ניתן לשאול, מה יש בהם בהקבצה ובמסלול הנמוכים, שבעתיים תלמידים בעלי יכולת קוגנטיבית תקינה לא מצליחים? ומדוע בסופו של דבר ההקבצה הנמוכה היא כמו קסטא הודית, שאין ממנה מוביליות כלפי מעלה?
   בלוח להלן יוצגו הרכיבים המוטמעים בפעולת ההקבצה הנמוכה ומהווים הסבר לשאלה לעיל, וליד כל רכיב/הסבר –  מוצעת תגובות ודרכי התמודדות ושחרור המהווים חלק מעקרונות הפעולה של שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי).

5. עקרונות שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי)
   את המענה האופרטיבי לארבעת המשתנים המסבירים אי הצלחה הפכנו לעקרונות פעולה קבועים:

לוח 9 – משתנים המסבירים אי הצלחה ועקרונות פעולה

 

 

2. מענה אופרטיבי למשתנה החוץ בית ספרי המסביר אי הצלחה לימודית החופפת סטאטוס שיוכי – אחרים משמעותיים,

3. ו-4.  מענה אופרטיבי לפער הלימודי הגדול ולאובדן האמונה ביכולת להצליח

הנחות:
בני אדם ותלמידים בכללם, מנצלים רק אחוזים בודדים מיכולתם הקוגניטיבית ופרט לשיעור מזערי של חריגים רמת הקוגניציה הנדרשת על מנת להצליח בבית הספר היא בתחום יכולתו של כל אחד. מכאן שכל אחד יכול להצליח בבית הספר.

• שיעור הלא מצליחים בביה"ס עפ"י כל אמת מידה הוא גדול וחורג בהרבה משיעורם (אחוזים בודדים) של אלה הנעדרים את רמת הקוגניציה הנדרשת לכך. כמו כן וכפי שכבר נאמר, קיימת חפיפה חברתית בין אי הצלחה הישגית לשיוך.מכאן, שיכולתם של כמעט כל הלא מצליחים מדוכאת.
• תלמידים החווים רצף מתמשך של כישלונות לימודיים חלקם פומביים  – מאבדים לרוב את ההנעה הלימודית ואף נשבים באמונה ותודעה כוזבת הגורסת אי יכולת, וכל כישלון לימודי נוסף מחזק ומעצים את המדוכאות.
• העלאת ההנעה הלימודית, תשפר באופן משמעותי את הישגיו הלימודיים של כל תלמיד. הדרך להעלאת ההנעה הלימודית בקרב תלמידים שעברו תהליכי מדוכאות, צריכה להיות מלווה ומשולבת בניפוץ התודעה הכוזבת בה שבויים וגורסת אי יכולת הישגית. ככל הנראה הדרך לניפוץ צריכה להיות בלתי שגרתית.

יישום:

1. גל מוטיבציוני לימודי, קצר מועד (יחסית).
   במקום מוטיבציה גבוהה כנוהג קבוע אצל התלמיד, ניצור "גל מוטיבציוני לימודי" גבוהה מאוד לפרק זמן קצר  יחסית (שבועות) שלאחריו מנוחה קצרה. לאחריה שוב ניצור גל מוטיבציוני לימודי וכו'

1. התמקדות במקצוע לימודי אחד
   בזמן ה"גל המוטיבציוני הלימודי", במקום ללמד את כל מקצועות הלימוד ולנסות לשפר ההישגים בכולם, נתמקד ו נלמד רק את המקצוע שהצלחה משמעותית בו, תהיה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על תפיסת הילד את יכולתו (לדוגמא מתמטיקה, מקצוע בו גם ממיינים תלמידים להקבצות וגם משמש מבחני I.Q. למיניהם).

1. יעד מאתגר, רלוונטי, מוסכם, ותחום בזמן ידוע מראש.
   בכל "גל מוטיבציוני לימודי", היעד יהיה מאתגר, רלוונטי ומוסכם וההצלחה הלימודית בו תהיה עפ"י אמות מידה אוניברסאליות, תוך שימוש במושגי ןשפה הבית ספרית בה לומד הילד, או מייצגים מוביליות במבנה ביה"ס.
   דוגמא ליעד מאתגר ורלוונטי בחט"ב – עליה להקבצה ב' מהקבצה ג' ועמידה בהצלחה במדידה שתשקף את הרמה הממוצעת בהקבצה ב', תוך חודש ימי למידה.דוגמא ליעד מאתגר ורלוונטי בתיכון לתלמידים בכיתות מוחלשות שלא ניגשים לבגרות: הצלחה בבחינה שתקיף כ- 50% מהחומר הלימודי בבגרות במקצוע מתמטיקה 3 יח"ל. תוך חודש וחצי של למידה.

1. מסגרת מבנית ומיקוד שליטה פנימי - ההצלחה הלימודית שתושג, תהיה אמיתית ותוצר של השקעה

1. התלמיד כבר בשלב ההכנה וכחלק מהתהליך המוטיבציוני המקדים, יסכים לתהליך הלמידה המחודש ולגל הלמידה המוטיבציוני, שיתבצע ויכלול המסגרת המבנית הבאה:
   יחידות למידה יומיות/דו יומיות וסמוכות,  בנות מס' שעות למידה רצופות ובשעות לא שגרתיות (שעות הערב, בימי חופשה ) (בחט"ב ובתיכון 3-4 שעות רצופות), ימי למידה מרוכזים, ומרתון לימודי, כשלכל יחידת למידה כזאת יהיה יעד משנה מאתגר ורלוונטי וידוע לתלמיד. כל יחידות הלמידה הללו יהיו מתוכננים מראש ומוסכמים על התלמיד, צוות הלמידה וכל השותפים לתהליך.המטרה כאן היא להראות באמצעות הביצוע : לילד, לסוכני הסוציאליזציה, להורים, לאחרים המשמעותיים, לצוות הלמידה ולהנהלת ביה"ס, ולקבוצת התלמידים, שהם מסוגלים להשקיע בתחום הלמידה וללמוד מס' שעות למידה רב ורצוף ובשעות וימים לא שגרתיים, כחלק מההשקעה הנדרשת להצלחה וההישג הלימודי הרלוונטי הצפוי.

2. מדידת ההצלחה והעמידה ביעד, ימדדו אמיתית, ע"י איש צוות למידה חיצוני לתהליך ומוסמך לכך  ((ע"י רכז המקצוע לדוגמא), ולא ע"י המורה שלימד, במטרה להראות לילד ולקבוצה שההצלחה שהושגה אינה בגדר חסד, או מוטה באופן כל שהוא.

1. הפעילות הלימודית תכלול רכיבים פדגוגיים ודידקטיים נוספים:
   רצף הצלחות לימודיות פומביות.
   תהליך הלמידה יהיה כזה שהתוצאה בו היא שליטה של כל תלמיד בנושאים הנלמדים, בכל מפגש למידה וצבירת רצף הצלחות לימודיות מתמיד כבר ממפגש הלמידה הראשון ומשוב אישי ופומבי (מדידות הצלחה), זאת בניגוד לכישלונות הפומביים שצבר התלמיד עד כה.

• בתום כל יחידת לימוד תתבצע מדידת הצלחה קצרה, על נושאי הלימוד ביחידת הלמידה בלבד. על מדידת ההצלחה ידע התלמיד וקבוצת הלמידה בתחילתה של הלמידה בכל יחידות הלמידה.
• על המורה להוביל את כל התלמידים להצלחה ביעד המשנה שנקבע בכל יחידת למידה ובאמצעות עיבוד הלמידה שיתבצע, יבדוק שליטה מלאה של כל אחד מתלמידיו בנושאים שנלמדו.
• בהנחה שכל התלמידים שולטים בשנילמד ביחידת הלמידה, מדידת ההצלחה, אכן תוביל כל תלמיד להצלחה בה.
• מדידת ההצלחה תתבצע כאמור בתום כל יחידת למידה, תהיה קצרה יחסית, תבדק במקום ומשוב עם ציון ופירוט מילולי אישי המדגיש את הקשר שבין השקעה להצלחה, ימסר בתום יחידת הלמידה לכל תלמיד.
• מדידת ההצלחה יכולה להתבצע בעל פה.
• לשם הגעה להצלחה בכל יחידת למידה יופעל זמן למידה גמיש בכמה מובנים: למידה פרטנית מכוון יעד ברור ומדיד כחלק ובזמן הלמידה הקבוצתית (ע"י המורה או ע"י המרגל המסייע למורה), זמן למידה פרטני או  לתת קבוצה אחרי שעות הלמידה, חלוקה זמנית ומשתנה לתת קבוצות למידה בזמן הלמידה הקבוצתית.

2. למידה ועיבוד בו זמנית – עד לשליטה.
   הכנת שיעורי בית הינה חלק מתפקיד התלמיד ולהם חשיבות ומהווים חלק מעיבוד נושאי הלמידה. אולם משום שאין ביטחון שכל התלמידים יכינו את שיעורי הבית ואלה יפתחו פער לימודי חדש שאינו נחוץ בטח לא בשלב זה.לפחות בשלב הראשון הנוכחי של הלמידה, אין לתת שיעורי בית וכל התרגול והעיבוד של נושאי הלמידה יתבצע בכיתה. בנוסף, העיבוד מהווה שלב חשוב בלמידה וקריטי שבלמידה המחודשת זה יתבצע עד תומו עם כל תלמיד.

1. מתחילים מהתחלה.
   הלמיד שכבר צבר כישלונות עלול לחשוש להתחיל תהליך למידה בנושאים שהוא חסר סיכוי להצליח בהם. כשמודיעים לתלמידים שמתחילים מהתחלה (במתמטיקה בתיכון לבגרות, מתחילים בסדר פעולות הנלמד בד"כ בכיתה ג'-ד', בבי"ס יסודי), ואכן מתחילים מהתחלה, הדבר מרגיע את כולם (גם את הצוות) ומאפשר למידה מהבסיס.

2. שינוי סביבה לימודית
   לא פעם, התלמיד ספוג הכישלונות, מצוי בדיסונאנס קוגנטיבי בשל הציפיות ממנו למלא את תפקיד התלמיד הסותרות את חוסר אמונתו ביכולתו והציפיות הנמוכות ממנו בשל השתייכותו להקבצה או מסלול נמוך. את הדיסונאנס הזה לא פעם התלמיד פותר באמצעות רציונאליזציות (לדוגמא: הפרעות, או הצהרות כגון: "מי בכלל רוצה להצליח בבית ספר ולרכוש הישגים לימודיים...").למידה מחודשת בה נדרשת השקעה גדולה והתנהגות קונפורמית, סותרת מחדש את ההצהרות הרציונאליסטיות.שינוי סביבה לימודית לפרק זמן לפחות, מהווה פתרון נוח ומונע הצורך מהתלמיד בהסברים לסתירה ומקל עליו הלמידה מחדש, ומאפשר לו לחזור אליה מחוזק, לאחר הישגים. שינוי סביבה לימודית לסביבה יוקרתית, הינו חלק מדרמה המבטאת התרגשות וחשיבות לה מעניקה התכנית ומבצעיה ללמידה המחודשת ולתלמידים, למרות הישגיהם הנמוכים עד כה.

3. מדידות בקרה
   במטרה למנוע כישלון מחודש, יתבצעו מדידות בקרה (חיצוניות) על נושאי למידה מוסכמים, כל פרק זמן מוסכם וידוע מראש, ע"י המנחה הדיסציפלינארי של התכנית.

4. תכנון הלמידה - תכנית לימודים מפורטת שעתית
   תכנית לימודים המובילה את קבוצת התלמידים ללמידה ושליטה בכל נושאי הלימוד הנדרשים לשם הגעה ליעד שנקבע, תחובר ע"י המורה והמנחה הדיסציפלינארי של התכנית (במידה והמורה מתקשה או חושש מכך, מומלץ שהמנחה הדיסציפלינארי יחל תהליך התכנון בהמלצה לחלק מהתוכנית המפורטת).
   תכנית הלימודים תהיה מפורטת עד לרמה שעתית, ותכלול זמן למידה, עיבוד, מדידות הצלחה, מדידות בקרה, חזרות וכו' ותהווה בסיס עיקרי לתכנון משך תקופת הלמידה.
   לעתים מורים חוששים לתכנו זמן זה וטענתם העיקרית שקשה עד לא ניתן לתכנן, כיוון שהתלמידים חסרי מוטיבציה. תכנון הזמן הנדרש ללמידה עיבוד ושליטה לכל אחד מהנושאים יהיה על בסיס למידה של תלמיד רגיל בביה"ס.

5. מעקב אישי אחר הישגי כל תלמיד
   ישנה חשיבות עצומה להצלחה מתמדת עם כל תלמיד וטיפול וביצוע שינויים נדרשים בהתאם לצורך. לשם כך יתבצע מעקב אישי אחרי הישגי כל תלמיד באמצעות הרכיבים הבאים:
   ישיבות צוות - בתום כל יחידת למידה, בה ישתתף כל צוות הלמידה והשאלות המרכזזיות בה יהיו:
   האם הגענו ליעד ביחיד הלמידה הנוכחית עם כל תלמיד? למה? באם לא הגענו, למה? וכיצד, מתי ומי יתקן.
   הכנה (מכל סוג) ליחידת הלימוד הבאה.
   מיפוי דינאמי – בדף המיפוי הדינאמי יופיעו בצורה טבלאית שמות כל תלמידי כל מורה (רשימה אנכית) ורשימת הנושאים המפורטת שעתית ובסמוך לה הערכת זמן הלמידה התחילית (רשימה אופקית).
   בתום כל יחידת למידה או מוקדם יותר בתום כל למידת כל נושא ברמה שעתית, יבצע המורה מיפי שליטה עפ"י הצבים הבאים:
   תא כחול – מבטא שליטה מלאה של התלמיד בנושא. תא בצבע אדום - מבטא אי שליטה של התלמיד בנושא.
   תא בצבע צהוב – מבטא אי בטחון של המורה בשליטה או אי שליטה של התלמיד בנושא (המשמעות האופרטיבית היא למעשה אי שליטה).
   המיפוי הדינאמי מאפשר בקלות: מעקב שליטה אחרי כל תלמיד, מעקב שליטה אחרי כל נושא בקרב כל תלמידיו, ומאפשר תכנון ופתרון בעיות.
   המיפוי הדינאמי מאפשר בנוסף, תקשורת וכיום דיאלוג עם התלמיד על בסיס שליטתו בנושאים.
   המיפוי הדינאמי מאפשר תקשורת נוחה בין המורה ובין הרכז/המנחה הפדגוגי מבלי שהאחרון ישלו בגוף הידע הקונקרטי (המיפוי הדינאמי תוך שימוש בצבעים הנ"ל, פותח ב- 1994, ונמצא יעיל ביותר למעקב ולפתרון בעיות ולשימושים נוספים).
   המעקב האישי יכלו רכיבים נוספים: הגעה בזמן, נוכחות מתמדת ונוכחות עד לסיום זמן הלמידה.

6. ריבוי הזדמנויות להצלחה
   כחלק מהפעלת רכיבי הלמידה הפיגלמיונית, בזמן הלמידה האינטראקציה והלמידה וכן אפשרות למועד ב' בכל מדידה/מבחן.

1. הפעילות הלימודית תכלול רכיבים ארגוניים:
2. התכנית תפעל כיחידה ארגונית פנים בית ספרית חדשה, הכפופה ישירות למנהל בית הספר.
3. לתכנית מנהיג.
   מנהיג התכנית הוא רכז המהווה ראש צוות התכנית ופועל בכפיפות למנהל בית הספר.
3. צוות, עבודת צוות ומחויבות צוותית.
4. חשיבה תוצאתית.
5. נחישות.
6. השינוי כנורמה.

פעילות לימודית מואצת שהיא תוצר של מערך הנחות היסוד, פעולות והמבנה הנ"ל, שתוצאתה היא הצלחה לימודית שנמדדה חיצונית, ביעד רלוונטי ומאתגר בפרק זמן קצר יחסית וכתוצאה מהשקעה של התלמיד, מגדילה  מיקוד שליטה פנימי אצל התלמידים ומוריהם, מנפצת תודעה כוזבת ביחס לאי יכולת, ובונה תודעה מחודשת הגורסת יכולת דווקא, בקרב כל השותפים לתהליך.
אם כך, ניפוץ התודעה הכוזבת מתבצע ע"י :

• א. הובלת התלמיד להצלחות לימודיות מרשימות (עפ"י אמות מידה אוניברסאליות)
• ב. שהושגו באמצעות השקעה,
• ג. בפרק זמן קצר מהרגיל.

פעילות זאת החוזרת על עצמה במקצוע לימודי נוסף ועם צוות לימודי אחר, מעצימה את התוצאות ומקטינה הסיכוי לייחוס ההצלחה לגורם חיצוני מכל סוג.לאחריה ניתן לעבור ללמידה המעניקה מענה מתמיד לשני המשתנים המסבירים אי הצלחה לימודית החופפת רקע שיוכי: משתנים פנים וחוץ בית ספריים, אך עם הבניה ארגונית המותאמת ללמידה של מספר גדול יחסית של מקצועות לימוד שתפורט בנפרד ומאפשרת המשך צמצום הפער הלימודי ורכישת הצלחות לימודיות עפ"י אמות מידה אוניברסאליות.