תקציר - המשך

שחרור מסתגל בבית ספר מרבד,
שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) - תקציר - המשך מעמוד קודם

השיטה יושמה לראשונה בחינוך הפורמאלי בחטיבת בניים, כיוזמה מקומית במקיף ד', אשדוד (1994), בניהולו של רמי נעים ז"ל.
לראשונה יושמה השיטה בבית ספר תיכון, כיוזמה מקומית נוספת  בבית הספר התיכון המקיף
אמי"ת, באר שבע (1994) בניהולה של רות פרנקל (תכנית השמים הם הגבול).
בעקבות ההצלחות והתוצאות בבתי הספר אלה, הרחיבה השיטה פעולתה (1996) במסגרת תכנית 30 הישובים, במקיף אורט ספיר ירוחם, וכן בתיכון ג'יסר אזרקא ובתיכון הדתי באופקים. בבאר שבע בסיוע העיריה ומשרד החינוך מחוז דרום, השיטה הרחיבה פעילותה וב- 1999 פעלה בשמונה בתי ספר תיכוניים בעיר ופועלת בהם עד היום.
בכל בתי הספר בהם פעלה, השיטה הובילה להצלחה (פרט לאופקים, שם הצליחה בחודשים הראשונים. אך כשלה בהמשך), על פי כל אמת מידה. 
בירוחם השיטה הובילה לזינוק ולמהפך בולט בשיעור הזכאים לבגרות, (תכנית כל אחד יכול, בריכוזם של דוד ביטון ושמעון שטרית), ופועלת בבית הספר, עד היום.

בכל בתי הספר בהם פעלה השיטה בשנות ה- 90, הוותה פריצת דרך יישומית ופעולה בלתי שיגרתית ונועזת:
• בגישה (לדוגמא, השיטה טענה ובניגוד מוחלט לנהוג ולקיים אז, שהדרך להצלחה לימודית ולמניעת נשירת  התלמידים בעלי הההישגים הנמוכים הינה באמצעות פעולה הפוכה מהרגיל, תובענית דווקא ולא סלחנית, מאתגרת מאוד דווקא, ודרך ביצוע מוביליות להקבצה (מסלול) הגבוהה, תוך פרק זמן קצר מאוד דווקא, ובמקצוע המרבד כגון מתמטיקה דווקא, והשיטה אף הציעה דרך ישומית מפורטת, מובנת ומנומקת לביצוע הפעולה), 
• באמונה המוחלטת ביכולתו של כל אחד להצליח בבית הספר,
• ביעדים המאתגרים מאוד,
• באופן היישום הלא שיגרתי,
• מההשקעה בתכנון
• בהלך המחשבה התוצאתי
• בתפיסת מרחב הזמן,
• באופן ניהול זמן הלמידה,
• בתפקידי המורה והמחנך (רכז),
• במרחב הפעולה,
• באסטרטגית השינוי,
• בתוצאותיה ובהישגים הלימודיים להם טענה שניתן להגיע ואף הגיעה,
  עם תלמידים שהמערכת כשלה איתם בדרך פעולתה הקונבציונאלי.

זאת בפעולה שנסמכה והתבצעה על ידי מורי בתי הספר המשתתפים,
• תוך השפעה על תודעה ותפיסות מורים את יכולות התלמידים,
• תוך השפעה על תפיסת ההורים את יכולות ילדיהם,
• תוך השפעה על תפיסות התלמידים את יכולותיהם,
• והיוותה קריאת תיגר על הנחות הבסיס ופעולות המערכת עם התלמידים שנקראו על ידיה חלשים, ולדעתנו
  וכפי שנטען כבר בתחילת הדרך והיישום, הינם לא יותר מתלמידים שהמערכת כשלה איתם.
 

               


לקראת סוף שנות התשעים, לאחר שהצלחות השיטה כבר הוכחו על פי כל אמת מידה, ובאופני פעולה שונים בחטיבת הבניים ובתיכון, על פי בקשת משרד החינוך,  הוקמה עבור הריבון ומערכת החינוך הציבורית (1997), תכנית ממלכתית ארצית (תכנית אמ"ץ) ובמסגרתה הוקמה מערכת ארגונית ופדגוגית מלאה שנסמכה כולה על שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) וכללה יחידה ומערך מנחים ארצי שהוכשרו לכך, מערך השתלמויות והכשרה, חוברות הדרכה ופעולה פדגוגיות ועוד.
התכנית, באופן פעולתה העיקרי (מלבד הפעלה של מבצעים לימודיים), קיבלה אליה את בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בכיתה ט', ובמסגרת הפעלת השיטה בפעילות תלת שנתית, נמנעה נשירת התלמידים ואלה רכשו תעודת בגרות בסיום יב'.
תוצאות התכנית עד סוף שנות ה-90, מראות עלהצלחה.
בסוף שנות ה-90, השיטה הותרה ואושרה לשימוש משרד החינוך והתכנית הנ"ל ובכללה השיטה כולה, צוות ומערך ההנחיה שהוקם, הפדגוגיה, הדידקטיקה , חוברות הדרכה, מבני השתלמויות ונושאי השתלמויות ועוד. נמסרו והועברו כולם ובשלמותם, לאחריות הפעלה של מערכת החינוך הציבורית, זאת מתוך אמונה בה אנו מאמינים עד היום, שעלינו לסייע ולתרום למערכת החינוך שלנו ונכון הדבר שהפעולה תתבצע ממלכתית על ידי מערכת החינוך הציבורית ולו אחרת, ומתוך תקווה שזאת אכן נטלה האחריות ותוביל מתוקף תפקידה, להצלחה לימודית על פי אמות מידה אוניברסאליות, את התלמידים המוחלשים המצויים בנשירה סמויה.

בתחילת שנות האלפיים, הוקמה תכנית משותפת למשרד החינוך מחוז דרום, וקרן רש"י - תכנית תפנית, שכצעד של ייזום התרחבות, התמקדה ועסקה בצמצום פערי לימוד בבתי ספר יסודיים בעיקר, והושתתה על יישום שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע ללימודי) באופנים ודגמים חדשים ושונים תוך איגום משאבים. התכנית פעלה במחוז דרום והתרחבה למחוזות נוספים (צפון, תל אביב, מרכז) ובשיא פעילותה ב- 2008, פעלה בלמעלה מ-200 בתי ספר יסודיים ממגזרים שונים, ובמספר מצומצם של בתי ספר תיכוניים בבאר שבע ובתי ספר תיכוניים בדווים בדרום (תכנית חסם לבגרות).
תוצאות התכנית הראו על הצלחה.
בתחילת שנות האלפיים, מתוך מגמה להרחבה, הותרה ואושרה השיטה לשימוש עמותת אלון* בבתי"ס יסודיים בלבד, עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר,
באמצע שנות האלפיים, מתוך מגמה להרחבה, הותרה ואושרה השיטה לשימוש קרן עזריאלי*, בחט"ב בלבד, עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר.
באמצע שנות האלפיים - מערכת החינוך הציבורית, לה אושר, הותרה ונמסרה לה השיטה לשימוש ולהפעלה בתיכון (בתחילת שנות ה- 2000) עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר (תכנית אמ"ץ) - התקשתה בהפעלה סדירה של התכנית והחלה פועלת תוך הפחתה בעלויות ברמת תלמיד, הפחתה ברכיבי הפעלה פדגוגיים - מבניים, והנחיה פדגוגית ועוד, והתכנית אף עמדה בפני סגירה (קשיים תקציביים).
בלית ברירה וכתגובה אזרחית מתבקשת לאי היציבות והקשיים בהפעלה על ידי הריבון, ותוך גיוס משאבים נוסף ומאומץ, תכנית תפנית החלה בשיתוף משרד החינוך, לפעול עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר בכיתה ט', באמצעות הפעלת השיטה באופן משופר, כתוכנית תלת שנתית (י'-יב') (תכנית סטארט) במגזר היהודי, הבדווי והדרוזי, בבתי ספר תיכוניים שבהם למרות הצורך והנחיצות, מערכת החינוך הציבורית לא פעלה או שחדלה לפעול.
תוצאות הפעילות של תכנית סטארט, מראות על הצלחה.

ב-2009, בשל קשיים תקציביים שנבעו מירידה לא צפויה בכספי פילנטרופיה (התרחשות מיידוף, ומות התורם העיקרי של קרן רש"י) , תכנית תפנית בתיאום עם הרשויות השותפות בתי הספר ומשרד החינוך, כמהלך אסטרטגי, צמצמה באופן ניכר פעילותה בבתי ספר יסודיים, ועברה להתמקד בהפעלת השיטה בבתי ספר על יסודיים בעיקר (בעיקר תכניות סטארט לבגרות ולמניעת נשירה ותכנית חסם לבגרות) ולשם כך הוקמה ב- 2010 עמותת יכולות.

כפי שכבר נאמר, כבר באמצע שנות האלפיים נראה שהריבון התקשה בהמשך הפעלת השיטה (תכנית אמ"ץ), (קשיים תקציביים וכמעט סגירת התכנית) וכיום כעשור ומחצה לאחר שנמסרה התכנית והשיטה לריבון, ניתן לראות שעדיין המערכת מפעילה השיטה והתכנית, בקנה מידה קטן יחסית, ללא חלק מהרכיבים הפדגוגיים - מבניים,  ובעלויות חלקיות ועוד.
כפי שכבר נאמר, גם הפעלת השיטה והתכניות במסגרת תכנית תפנית ועמותת יכולות, למרות תוספת המשאבים, הפדגוגיה וההצלחות, למרות העשיה הרציפה רבת השנים, והיציבות הגדולה יחסית במשך שנים ארוכות, עלולה להתקל במחסור במשאבים ובקשיים הנובעים מכך שאינה הריבון. אך בלית ברירה, זו עדיין אחת האפשריות ונחוצות כל עוד מערכת החינוך הציבורית לא מעניקה מענה אמיתי וכן, כנדרש.

                                       
על פי כנסת ישראל, כ-30% מבני ה-15 במערכת החינוך, מצויים בנשירה סמויה. כמו כן וכידוע, עדיין ישנם פערי הישגים לימודיים בין אוכלוסיות.
בלית ברירה לא נוכל להמתין שהמערכת הציבורית תעניק את המענה הנדרש, ויש להמשיך, למצוא ולהעניק פתרונות גם אם אינם ממסדיים וגם אם הם ממסדיים חלקית, במטרה להצליח, עם כמה שיותר תלמידים שהמערכת כשלה איתם. אולם, כדי להשיג את המטרה של שינוי תודעה שתהווה תשתית בסיסית לשינוי, יש להקפיד לפעול נכון! עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר.

במסגרת זאת ולשם הגברת הפעולה, מוצגת באתר זה, שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי), הרקע התיאורטי לשיטה, הנחות היסוד, יישומיה השונים, מבנים של הכשרות והשתלמויות צוות, רכיביה הפדגוגיים והדידקטיים של השיטה, כפי שפותחה בתחילת שנות התשעים, על בסיס המציאות במערכת החינוך אז ועל בסיס היסודות התיאורטיים והמינוחים אז, לצד נתונים רלוונטיים עדכניים,
לשימוש הוגן, נכון ונאות עם התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר.

...לדף הקודם