פערים ונשירה סמויה בישראל

בישראל, כחברה רב תרבותית, מערכת החינוך מתאפיינת בין השאר בתלמידים מקבוצות אתניות, דתיות ורקע חברתי כלכלי שונה ואחת ההצהרות המרכזיות הנשמעות מבכיריה , שאחד מתפקידי ביה"ס הוא להוציא מן הכח אל הפועל את יכולתו של כל תלמיד, ללא קשר לשיוכו האתני ו/או לרקעו החברתי- כלכלי, ובכך ביה"ס מאמץ את אחת התכונות החשובות לפעילותו ההוגנת וההומניסטית –  מריטוקראטיה.

לוח מס' 1 – שיעור המתחילים בלימודים גבוהים,  מהלומדים בי"ב בשנת 2002,
                    8 שנים לאחר סיום יב', עפ"י אשכול חברתי-כלכלי של הישוב בו מתגוררים

אי נחת מהישגים לימודיים והחפיפה בין מוצא אתני להישגים לימודיים הייתה בין הסיבות העיקריות שדחפו לביצוע הרפורמה החינוכית של 1969. אולם, שש עשרה שנים לאחר שהחלה הרפורמה נהון, י., (1985), מוצא שרמת הפער הבא לידי ביטוי בהשכלה, בין יוצאי א. אפריקה לבין יוצאי א. אמריקה בקרב בני דור הבנים, לא רק שלא קטן, אלא גדל.

גם כיום, עדיין ישנה אי נחת מהישגי מערכת החינוך, כך לדוגמא:
בשנת 2,012 רק 49.8% מכלל בני ה-17, רכשו תעודת בגרות (משרד החינוך, 2013),
וכ- 11% - 19% מהלומדים, מצויים בסטאטוס של נשירה סמויה (כהן-נבות, מ., אלנבוגן-פרנקוביץ ש.,  וריינפלד ת., 2001), ועפ"י כנסת ישראל, שיעורם של הנושרים הסמויים הגיע בשנת 2012 לכ- 30%.
בנוסף, ההישגים הלימודיים בפריפריה הגאו-חברתית, נמוכים ביחס למרכז ועדיין יש חפיפה בין הישגים לימודיים לרקע שיוכי (ראה אצל סבירסקי ש., ודגן-בוזגלו,2009), כך לדוגמא ב- 2011:
שיעור הזכאים לבגרות מכלל בני ה-17 ב- 2,010 בישובים מבוססים בישראל   הוא – 71.8% ובעיירות פיתוח  – 50.2% (קונור-אטיאס, א., וגרמש, ל., 2012).
שיעור הזכאים לבגרות ב- 2012, מכלל בני ה-17 במגזר יהודי – 55.3%, במגזר הדרוזי – 54.8%, במגזר ערבי – 43.6% ובמגזר הבדווי בנגב- 29.1% (משרד החינוך, 2013).
כמו כן, ככל שהיישוב בעל רמת ההכנסה ממוצעת גבוהה יותר, כך עולה בו שיעור הזכאות לתעודת בגרות (קונור-אטיאס, א., וגרמש, ל., 2012, עמ' 14).
שיעור המתחילים לימודים גבוהים מקרב המתגוררים בישובים מאשכול חברתי – כלכלי גבוהה, כפול לערך מאלה המתגוררים בישובים מאשכול חברתי – כלכלי נמוך (הלמ"ס, 2011, שנתון סטטיסטי לישראל, 2011, מס' 62, לוח 8.47.).
כידוע, לפערים ולחפיפה בין הישגים לימודיים לשיוך, יש השלכות ופגיעה ובהם:
• איבוד הון אנושי בחברה בה הון זה הוא מהחשובים במשאביה,
• תרומה להיווצרות שסעים חברתיים ופגיעה בסולידריות ובחוסן האומה, 
• פגיעה בלגיטימציה  של ביה"ס כמוסד ממלכתי מריטוקרטי,
• פגיעה ודיכוי הביטחון העצמי של אוכלוסיות תלמידים ובאמונתם ביכולת להצליח בבית הספר, במערכת ריבונית בה חובה עליהם לשהות וללמוד עפ"י חוק.