תקציר

לאחר האכזבה מתוצאות הרפורמה של 1969, ומתוך כך שלא ניתן להמשיך ולהמתין לפתרון מצד המערכת הציבורית לבעיית ההסללה, פערי הלימוד והנשירה הסמויה והגלויה שפגעו באוכלוסיות בישראל, בסולידריות ובחוסנה של החברה הישראלית, פותחה בראשית שנות ה-90, תוך מאמץ, שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי), עבור התלמידים בעלי ההשגים הנמוכים ביותר. השיטה נסמכה בפיתוחה על ניתוח סוציולוגי חינוכי של מבנה מערכת החינוך בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים וכתגובה להם הציעה דרך פעולה יישומית ומסתגלת שעיקרה הינו פסכולוגי חברתי וארגוני.
אנו מאמינים שפיתוח פתרון/ות מעשי/ים המוביל/ים להצלחה לימודית את התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר, וישומם יחד ובשיתוף המערכת הציבורית שלנו, מועילים לתלמידים אלה, למערכת הציבורית ולחיזוקה, ולחברה כולה. 
 

הישגים לימודיים בבית הספר ותעודות, עדיין מהווים רכיב חשוב לכניסה לתעסוקות, לרכישת סטאטוס עתידי, לכניסה לאקדמיה ולהשתלבות ולמוביליות חברתית.
לאחר שנשללה התקפות המדעית של הסברים גנטיים ותרבותיים להבדלי הישגים לימודיים החופפים מוצא אתני, גזעי ומעמדות, מצביעים המחקרים (עד שנות ה- 90) על שני משתנים בלתי תלויים עיקריים המסבירים את אי ההצלחה ההשגית בבית הספר של בני המעמד הנמוך:
(1). משתנים מבניים תוך בית ספריים כגון הקבצות (גלויות וסמויות) ומסלולים.
(2). משתנים חוץ בית ספריים כגון השפעת וציפיות "האחרים המשמעותיים".
במערכת חינוך כגון הישראלית בה מופעל מנגנון המיון (גלוי וסמוי) להקבצות ולמסלולים בגיל מוקדם יחסית, השפעת המשתנים המבניים הפנים בית ספריים עולה.
בנוסף לממצאים הנ"ל, הההסטוריה הממושכת ורצף הכישלונות הלימודיים שחלקם פומביים ויום יומיים וניתוב "החלשים" למסגרות מתייגות גלויות וסמויות באמצעות מומחים, מוביל תלמידים אלה, את משפחתם ואת קבוצת השווים:
(3). לתודעה כוזבת ולתפיסת יכולת נמוכה להצלחה לימודית, המתגברת ומתחזקת עם כל כישלון לימודי נוסף וצפוי. בשל ההצלחה הלימודית המיוחלת שלא מומשה, והתקווה המתפוגגת לרכישת סטאטוס עתידי דרך הצלחה הישגית - המהווה בקרב אוכלוסיות אלה אפיק ואלטרנטיבת מוביליות כמעט יחידה - באופן הגיוני, משיקולי רווח והפסד ובלית ברירה, פונים חלקם לנשירה מבית הספר ואף לאלטרנטיבה בלתי לגיטימית - סטיה חברתית.
לכל אלה מתווסף:
(4). פער לימודי גדול מאוד בכל מקצועות הלימוד הגדל בהתמדה מידי יום, ולא ניתן לצמצמו בדרך שיגרתית, ובשל כך מקטין את התקווה להצלחה לימודית מחודשת, עכשווית או עתידית ומוביל ליאוש.  
שיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי), כיעד מובילה להצלחות הישגיות על פי אמות מידה אוניברסליות ולרכישת תעודות המהוות מפתח למוביליות חברתית ומתבססת על ומתן מענה יישומי הוליסטי לכל ארבעת הרכיבים:
(1). למשתנים המבניים התוך בית ספריים - דרך מוביליות כלפי מעלה במבנה הריבודי הגלוי והסמוי של בית הספר בשל חשיבות מיקום התלמיד במבנה בית הספר על תפיסתו את יכולתו והשפעת המיקום במבה על ציפיות ושאיפות.
(2). למשתנים חוץ בית ספריים - דרך מתן מענה בתוך בית הספר, ובנית השפע מחודשת של "אחרים משמעותיים" המשדרים ציפיות גבוהות ונותנים מענה לצרכים רגשיים, תוך חיזוק ההשפעה האקדמית של המשפחה וקבוצת הלמידה.
(3). לתודעה כוזבת ולתפיסת היכולת הנמוכה להצלחה לימודית - ניפוצם דרך רכישת רצף הצלחות לימודיים אמיתיות ועל פי אמות מידה אוניברסליות, שהושגו בזמן קצר יחסית ותוך השקעה, במקצוע לימוד מרבד אחד או במעט מקצועות לימוד, המרבדים תחילה וביצוע מוביליות כלפי מעלה במבנה בית הספר הנסמך על הישגים לימודיים שהושגו דרך השקעה לימודית.
(4). לפער הלימודי הגדול - פיתוח גלי מוטיבציה לטווחי זמן קצרים המופעלים הוליסטית בשילוב יעד לימודי מאתגרים מאוד, רלוונטייים ומוסכמים, כחלק מייעדים ארוכי טווח, רלוונטיים ומאפשרים מחדש מוביליות חברתית ורכישת סטאטוס, בשילוב דרמה ושינוי סביבה לימודית.

הפעלת כל ארבעת סוגי המענים העיקריים הנ"ל במלואם מהווה למידה מואצת היוצרת זרימה סינרגטית, לא שגרתית, של למידה מחודשת, ומועצמת המאפשרת למידה  אפקטיבית בהרבה, ביחס לרגיל, גם עם תלמידים שלא האמינו ביכולתם להצליח, וממצב של חוסר תפקוד לימודי, הם חוזרים למעגל למידה ברמה גבוהה ביחס לעבר תוך נטישת התנהגויות שנבעו מניכור, הגדלת מיקוד שליטה פנימי, שיפור בתחושת ההשתייכות ועוד.
הפעלת השיטה ותוצאותיה, יוצרות בקרב השותפים לה ואחרים, השפעה מהירה יחסית וחשובה על התודעה והתפיסה לפיה אכן, כל אחד יכול, בקרב התלמידים, הנהלת וצוות בית הספר, המורים, ההורים והקהילה.
 

מלבד הרקע התיאורטי, המהווה תשתית, פיתוח השיטה כלל:
• למעלה מ-5 דגמי יישום ואופני הפעלה עקרוניים שונים,
• למעלה מ-6  סוגי התאמות הדגמים לדרגות כיתה שונות,
•למעלה מ- 20 כלים פדגוגיים ודידקטיים יישומיים,
• מבנים מפורטים של קורסי הכשרה והשתלמויות -
   מבנים מתוכננים ותכנים מגוונים ומותאמים של השתלמויות וקורסי הכשרה
   (החל מקורס רכזים מואץ בן כ- 60 שעות ועד להשתלמויות קצרות בנות מס' שעות בודדות)
• חוברות הפעלה לרכזים ולמנחים
כל אלה משמשים בהצלחה עד היום, מאות מורים, רכזים, מנחים ואנשי מקצוע נוספים בתחום החינוך ועשרות אלפי תלמידים נהנו ונהנים מהם.
 

פעולת השיטה הינה מסתגלת מקבלת ומשלימה לעת עתה עם הסדר הקוריקולארי, והרפרודוקטיבי חברתי הקיים, ומהווה תגובה מסתגלת המעוגנת בשאיפה לשוויון וזכותו ויכולתו של כל אחד להצליח בבית הספר ופועלת עם ואל תוך הסדר והמערך ההגמוני, מבלי לערער עליו. יחד עם זה פועלת במהופך למבנה ולכוחות המדכאים תוך שימוש הפוך בכלים ובמדדים להצלחה ולמיון ומראה שלמרות הפערים, גם אלה שכשלו עד כה, אבן יכולים להצליח בבית הספר.   
הנחתנו היא שהצלחה לימודית מחודשת על פי אמת מידה אוניברסאליות - עם תלמידים שתוייגו כנכשלים ושיכולתם דוכאה, והינם פורמאלית בעלי ההישגים הנמוכים ביותר - ומתגברת על מכשול המבנה ההגמוני המרבד הקיים,
תתרום באופן משמעותי לשינוי תודעה ולביסוס תשתית תודעתית מחודשת המראה שכל אחד יכול להצליח בבית הספר על קריטריוני ההצלחה שהוא קבע.
תשתית תודעתית מעין זאת הינה קרקע חיונית להגדלת התובענות לשינוי כולל, הדרישה להצלחה עם כל תלמיד, ולבלימת פעולות רגרסיביות שמטרתם הגברת המיון וההסללה, לצד רווח מיידי נלווה להצלחות הלימודיות המחודשות המגדילות את חוסנו של בית הספר הציבורי ואת אושרם של תלמידים.

למרות ההתקדמות והמאמץ של מערכת החינוך הציבורית,
בלא שינוי מדיניותי ממסדי אמיתי, כן, מובנה, מוצהר, נרחב, מקיף, גלוי ומתוקצב כראוי וכנדרש,
ולפיו כל תלמיד יכול להצליח בבית הספר ולכן על כל בית הספר להצליח עם כל תלמיד,
למרות המורכבות, נראה שעד להיקף מסויים הצלחות אמיתיות תוך שימוש בשיטת צמצום הפערים המואץ (מבצע לימודי) (וגם בשיטות אחרות) כפי שבוצע והוכח עד היום, בהחלט אפשריות.
מימדי הצלחה בולטים ובהיקפים גדולים כתוצאה מיוזמות חלקיות ומקומיות אף שיתבצעו בסיוע ובשיתוף הריבון ( או על ידי הריבון), עלולים ביתר שאת לשבש את תפקיד בית הספר בסדר הרפרודוקטיבי הקיים ובלא השינוי המדיניותי הממסדי הכן, האמיתי והמקיף, ובמטרה לשמר הסדר הקיים, עלולה המערכת הציבורית ליצור תגובה/ות רגרסיבית הנוטה לשימור מחדש , בדמות סמי-לגיטימציה או אף דה-לגיטימציה של ההצלחות, הבאה לידי ביטוי באופנים שונים כגון:
• התעלמות מהישגים והצלחות לימודיות המראות שאכן כל אחד יכול,
• ו/או ביחוס ההצלחות למקריות וכיוצא בזה,
• ו/או השתת הגבלות וקשיים חדשים המכבידים ומקשים על הצלחה מחודשת,
• ו/או ביצוע רפורמה/ות כוללת/ות המכילה/ות רכיבים המצמצמים או מקבעים האפשרות וההזדמנות למוביליות
   לאוכלוסיות המוחלשות, 
• ו/או מיונים סמויים (בנוסף לאלה הקיימים כיום, ואף בגילאים נמוכים מהקיים היום), וגלויים במסווה של חידושים
   חינוכיים וכדומה.
תכלית כל אלה ועוד: שמירה מחדש על הסדר הממיין, המרבד והרפרודוקטיבי של בית הספר, תוך המרת סטאטוסים שיוכיים שאינם לגיטימיים למיון, לסטאטוסים הישגיים לגיטמיים.
יחד עם אלה ולמרות המורכבות, המערכת הציבורית היא של כולנו, ואין היא מקשה אחת ובתוכה רבים מסייעים/ות ויסייעו למהלכים משחררים המגבירים פעולה צודקת של בית הספר, ואחרי הכל עלינו לעשות כל מאמץ לפעול בשיתוף פעולה איתה ולתרום לחיזוקה.

                                                                                                     להמשך בדף הבא...